“וַיִּבֶן אֶת-הַיָּצִיעַ עַל-כָּל-הַבַּיִת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; וַיֶּאֱחֹז אֶת-הַבַּיִת, בַּעֲצֵי אֲרָזִים … וְאֶרֶז אֶל-הַבַּיִת, פְּנִימָה, מִקְלַעַת פְּקָעִים, וּפְטוּרֵי צִצִּים: הַכֹּל אֶרֶז, אֵין אֶבֶן נִרְאָה..”
(מלכים א’ פרק ו’)
מאז בנה המלך שלמה את בית המקדש מארזי הלבנון, כ-1000 שנים לפני הספירה, עברה ההיסטוריה עידנים ותהפוכות. אך המסורת של בנית בתי כנסת לא פסקה מעולם, ובית הכנסת הבנוי בעץ הפך לסמל של מסורת יהודית.
סוגי ריהוט לבית כנסת
המבנה המסורתי של בית הכנסת לא עבר שינויים רבים במרוצת השנים. הוא כולל את ארון הקודש – שבתוכו נשמרים ספרי התורה, והבימה – דוכן מוגבה שעל גביו שולחן קריאת התורה.
בנוסף לשני האלמנטים החשובים הללו, מרבית בתי הכנסת מרוהטים גם בעמוד חזן – סטנדר, ספריות קודש – המאחסנות ספרי קודש ממגוון תחומים, מערכות ישיבה ייעודיות לבתי כנסת הכוללות לעתים תאי אחסון ומעמד מתקפל להנחת הסידור, מחיצות המפרידות בין עזרת הנשים ועזרת הגברים, ועוד סוגי רהיטים שונים.
הכירו לעומק כל אחד מהסוגים של ריהוט לבית כנסת:
ארון קודש – היכל
ארון הקודש הוא פריט הריהוט המרכזי והקדוש ביותר בבית הכנסת. תפקידו לשמור על ספרי התורה ולהפריד ביניהם לבין המתפללים. את ארון הקודש מציבים בקיר המזרחי של בית הכנסת, הפונה לכיוון ירושלים. ניתן לעצב ארונות קודש במגוון סגנונות ועיטורים.
בימה – תיבה
הבימה היא דוכן מרומם אליו עולים בעת קריאת התורה. על שולחן הבימה מניחים את ספר התורה הפתוח. את השולחן נהוג לבנות בצורות שונות בהתאם לסוג ספר התורה של כל עדה ולמנהגיה.
עמוד חזן
פריט ריהוט לבית כנסת הנהוג בעיקר בקהילות אשכנז, המשמש כמקומו של החזן- שליח הציבור, הנשאר עומד לכל אורך התפילה. עמוד החזן משמש לעיתים גם כדוכן דרשה, עליו עומד הרב או נואם הדרשה כשפניו לציבור.
ספריות קודש
ספריות בית הכנסת משמשות לאחסון סידורי תפילה, חומשי תורה, ספרי הלכה ועוד. את ספריות הקודש נבנות מחומרים איכותיים וחזקים המאפשרים נשיאת ספרים כבדים ורבים. מומלץ לשלב בספריות אלה גם מחזיקי מדף מתכוננים.
